קניית עולם הבא של חללי צה״ל
קטגוריה: ציונות ומדינהסדרה: מחשבת ישראל · 1
Markdown
הורדת קובץ .mdPDF · Word
הורדת PDFהורדת קובץ Word (.docx)ל-agents
כתובות ש-AI agents יכולים לקרוא:
- העמוד ב-Markdown
- /philosopher/posts/idf-fallen-and-the-world-to-come.md
- מפת האתר ל-agents
- /llms.txt

סוגיית "העולם הבא" והתנאים להישארות הנפש לאחר המוות מעסיקה את עולם המחשבה היהודי במשך דורות. הרמב"ם הציג עמדה ברורה ומחייבת: הישארות הנפש היא נחלתם הבלעדית של מי שהגיעו לשלמות שכלית, כלומר, לאותם יחידי סגולה שזכו להכיר אמיתות נצחיות. עבור הרמב"ם, החכמה היא שער הכניסה היחיד לחיי הנצח, כפי שבא לידי ביטוי במורה נבוכים (ג, נד), שם הוא מפרט כי החכמה מתבטאת בראש ובראשונה בקניית "מעלות שכליות". השכל, המהווה את צלם האדם (מורה נבוכים, א, א), הוא שעתיד להישאר אם ידבק ברעיונות הנצחיים. הוא אף טען כי קיום מצוות כשלעצמו, ללא שלמות שכלית, תורם בעיקר בעולם הזה, אך לא בהכרח מקנה את העולם הבא, על אף תרומתו הכבירה.
אולם, בתוך מסגרת רעיונית זו, נראה שיש מקום להציע דרך נוספת, שתתאים באופן מיוחד למעשה הגבורה של חיילי צה"ל שמסרו נפשם על הגנת ארץ ישראל. ייתכן שישנה הרחבה לתפיסתו של הרמב"ם, המשלבת בין שלמות שכלית לבין שלמות מוסרית. הרמב"ם עצמו הכיר בכך שמושג ה"חכמה" יכול להתייחס גם ל"מעלות מידותיות" (מורה נבוכים, ג, נד), או במילים אחרות, לשלמות מוסרית (מורה נבוכים, ג, נא). בהקדמה לפרק חלק, הוא מזכיר את מעלתו של אברהם אבינו, ש"היה עובד מאהבה", ובכך מעלה את מוטיב האהבה כערך עליון. במקום אחר הוא מציין כי "כשיאמין שיש שם חכמה... ראוי לו מצד שהוא אדם ישר במזג שיעשה הטובות ויסור מן הרעות וכשיעשה זה ישלם בו ענין האנושי... וזה הוא העוה"ב" (שם). בציטוט זה הוא מקשר בין מעשים מוסריים (לעשות טוב ולהימנע מרע) לבין השלמות האנושית והזכייה בעולם הבא.
כאן נכנסת לתמונה תרומתם הייחודית של הנופלים. מסירות נפשם למען העם והארץ אינה רק מעשה מוסרי עילאי; היא התאחדות עם האידיאל. הם לא רק "עשו טוב", אלא הפכו את עצמם לכלי שרת של האידיאלים הגבוהים ביותר של עם ישראל – אהבת המולדת, הגנת החלשים וההתמסרות לערבות הדדית. ההחלטה המודעת להתגייס ולצאת למלחמה, תוך סיכון עצמי מוחלט, היא התגלמותה של שלמות מוסרית שאין גבוהה ממנה. מותם מסמן את חייהם ומתאחד עם דמותם לנצח, ובכך הם מזדהים עם אותה מעלה. רעיון זה עולה בקנה אחד עם האמירה ש"הֲרוּגֵי מַלְכוּת אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמוֹד בִּמְחִיצָתָן" (בבלי פסחים נ, עמוד א). במותם, הם ציוו לנו חיים וקנו לעצמם חיי עולם הבא.
בכך הם משיגים סוג של "הזדהות" עם האידיאל, בדומה לאופן שבו הפילוסוף, לפי הרמב"ם, "מזדהה" עם האמיתות הנצחיות שהוא מכיר. הפילוסוף מתעלה באמצעות השכל, והחייל מתעלה באמצעות המוסר ומסירות הנפש. בשני המקרים, הנפש מתעלה מעל הפיזיות של הגוף, וכאשר הגוף כלה, החלק בנפש שקלט את האמת או הזדהה עם האידיאל הנשגב ממשיך להתקיים. ההתאחדות עם האמת הנצחית של עם ישראל – קיומו ושמירתו – מקנה להם זהות נצחית עם האידיאל ששימש להם מטרה ומשמעות. לכן, על פי תפיסה זו, חללי צה"ל לא רק זכאים לחלק בעולם הבא, אלא גם נשמתם הופכת לחלק מאותו נצח של האידיאלים שעליהם מסרו נפשם. הם הופכים לחלק מהאידיאל המקודש של האומה כולה, ובכך זוכים לשלמות הגבוהה ביותר ולחיי נצח.
כאשר בפעם הבאה תחשבו על מדינת ישראל, לא תצליחו לנתק את המחשבה מן הנופלים שמתו למענה. באופן דומה, כך הם קנו לעצמם את העולם הבא.
הבא לקריאה
התנאי ולא התכלית: על משמעות יום העצמאות
בכל שנה מחדש, כאשר מסתיים יום הזיכרון ומוצתות משואות יום העצמאות, אני חוזר לשאול את עצמי שאלה פשוטה: מה בעצם אנחנו מציינים כאן? התשובה הנפוצה, המובלעת ברוב הטקסים והתוכניות, היא שאנו מציינים את…
בין בלעם למשה
ישנן דמויות במקרא שצירוף המתנה הרוחנית הגבוהה ביותר עם הכישלון המוסרי העמוק ביותר יוצר את החידה הפילוסופית החריפה ביותר. בלעם בן בעור הוא אחת מהן. בנשיאת משלו הוא מכריז: ״נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל…
הנבואה כבבואת הנפש: בחינת מושג הנבואה בחזון המקדש של יחזקאל
חזון המקדש של יחזקאל (פרקים מ-מח) מציב בפני הקורא חידה פילוסופית: מדוע תיאור המקדש בנבואתו שונה באופן כה קיצוני ממקדש שלמה כפי שמתואר בספר מלכים? במאמר קודם הראיתי כיצד מקדש שלמה שאב מדגמים אדריכליים…


